הסוד נחשף: ככה יוצרים תמונות אינסטגרם מהממות


חדרים מיוחדים לצילום התמונה המושלמת המכונים "מוזיאונים" יהפכו את האינסטגרם שלכם למעורר קנאה - ואפשר למצוא אותם גם כאן בארץ. אז איפה הבעיה ואיך זה יכול להוביל אותנו לדיכאון?

האינסטגרם עוד מעכל את הבליץ של התחפושות והמסיבות שכולם טרחו לעדכן בהן. גם אנחנו מעכלים, עם הדכאון ותחושת הפספוס שזה יוצר אצלנו. אבל עזבו את פורים - בכל העולם כבר בונים "חדרי אינסטגרם" וקוראים להם "מוזיאונים". מה עושים שם?

 

כולם רוצים את הסטורי הכי יפה והכי מושלם, ויש אנשים שהגיעו למסקנה שאם נעשה פעילות בחיים האמיתיים שנותנת לנו מקומות להצטלם בהם וליצור בהם את התמונות הכי יפות שיש, אפשר ליצוג מזה תעשייה שלמה.

 

וזה קורה גם בארץ - חדרים שלמים שנועדו כדי להגדיל את הסטורי. רק בשבוע האופנה האחרון לפני כשבועיים נחשפנו לחדרי האינסטגרם של מותג הקוסמטיקה קליניק. בשנה שעברה לקראת מירוץ תל אביב סמסונג יצרה מתחם שכולו היה חדרי אינסטגרם לציבור הרחב. בעולם זאת כבר תעשייה שלמה ואנחנו יכולים יותר ויותר מתחמים של חדרי אינסטגרם שנפתחים מסביב לגלובוס. 

המקום הגדול בעולם כולל 29 חדרים והוא ממוקם בניו יורק וניתן למצוא שם חדר בו תוכלו להכנס לכדור שלג ענקי, חדר עם מכונת כתיבה ענקית, חדר ספוגים צבעוניים ועוד. בארצות הברית ניתן למצוא גם את מוזיאון הסלפי ומוזיאון הגלידה - שהם ממש על אותו קונספט. 

אבל איפה הבעיה? היא התחילה מכך שהמתחמים האלה קראו לעצמם "מוזאונים", דבר שמאוד הכעיס את עולם האמנות. המבקרים משלמים בין 30 ל-40 דולר לכרטיס רק בשביל לצלם דברים לרשתות החברתיות שלהם. כלומר, אתה לא בא לאמנות, אתה בשביל לשחק אותה כאילו החיים שלך מגניבים ויש לך תמונות יפות.

ומה זה עושה לנו, הצופים בסטורי? המונח FOMO - fear of missing out, הפחד מלפספס את הכיף, הוא כלי מרכזי כאן. כי מעבר לתמונות - אנחנו לא מקבלים שום ערך מוסף. על כך אומרת ד"ר לירז מרגלית "הדור של היום מכונה 'אני משתף משמע אני קיים'. נמצא קשר ישיר בין מספר השעות שבהן בני נוער מבלים ברשתות לבין דיכאון".

 

תודה לאתר נקסטר